|
אולי אתם כבר לא זוכרים, אבל אני אותו נער בן 17 שכתב לפני חודשיים מכתב לעיתון "אינדקס": "כל החלומות נעלמו". בכתבה סיפרתי על מערכת הניהול הכושלת ומחדליה של עיריית ראש העין. בכתבה זו החלטתי לעסוק בנושא של ריבוי הרשימות והמועמדים לבחירות הקרובות. כמובן שאני לא בא לתקוף את המועמדים, אבל יש אצלנו אנשים בעיר עם אגו מנופח שאותם צריך במהירות לשלוח לפנצ'ר מאכער. אני רוצה להסביר ולהדגים את החסרון שבתופעה זו. לאורך השנים רבים מתושבי העיר מדברים על מהפך ושינוי. בכל יום שישי, כאשר אנו קוראים את המקומונים, אנו קוראים על מחדלי העירייה, על מחדל כביש שבזי, על חוסר מקומות בילוי ועוד היד נטויה. יש לכולנו חלום. חלום שהוא בגדר הגשמה. ולמה הכוונה? לשינוי ולמהפך בבחירות 2003. זכותו של כל אדם להגיש מועמדות לחברות ולעירייה וכבודו של כל אדם מונח במקומו. אך אדם ששוקל להתמודד, לא יכול להסתמך על קולות השכנים ממול וקולות משפחתו. תופעה זו הפכה כבר לצחוק אחד גדול וכדאי שמישהו יגיב על כך. אני חושב שבערוץ הצחוק היו הופכים אותה ללהיט של הבחירות. אנחנו גרים במדינה דמוקרטית וכחלק מתהליך דמוקרטי מתקיימות הבחירות. החסרון כפי שהזכרתי הוא ריבוי של המועמדים, ולאור תמונת המצב של חוסר איחוד כוחות הדבר עשוי לגרום שוב להמשך השלטון הקיים, ואי שינוי הסטטוס קוו בבחירות הקרובות. אני רוצה לקוות שהמועמדים לראשות העירייה באמת רוצים ליצור שינוי. אנו רעבים לשינוי ומשתוקקים לדבר חדש שיצעיד אותנו לדור חדש, מוכשר ומהנה. אוהד אבידר, רה"ע
|
