באיזה שלב בהליכים יכול בן-זוג לעתור לפירוק שיתופות

באיזה שלב של ההליכים המשפטיים יכול בן-זוג לעתור לפירוק שיתוף בדירת המגורים?

עקרונית לכל בן זוג שמורה הזכות לעתור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (לפי העניין), לפירוק השיתוף בדירת המגורים, יחד עם זאת, מאחר ואין המדובר בפירוק שיתוף רגיל בין שותפים זרים אלא בפירוק שיתוף בין בני זוג, הרי שביצועו באופן מיידי ומהיר עלול להותיר את האשה והקטינים ללא מדור חלוף נאות, והרי על פי חוק החירות מוסמך בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (לפי העניין) להורות על ביצוע ומכירה של דירת מגורים על דרך פירוק שיתוף אם וכאשר נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם של האשה והקטינים.
נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט אהרון ברק עמד לאחרונה על הגישות השונות שאפיינו את הפסיקה בנדון. לדידו, שתי גישות קיצוניות אופיינו עד כה: גישה אחת- ראתה בבני זוג שותפים רגילים לכל דבר ועניין והורתה על ביצוע מיידי ומהיר של פירוק השיתוף מבלי להתחשב כלל ועיקר במכלול המחלוקות בין בני הזוג, ואלו הגישה האחרת - ראתה בבני זוג שותפים קרובים בעלי מעמד מיוחד והורתה על ביצוע פירוק השיתוף רק לאחר פתרון מכלול המחלוקות בין בני הזוג. בפסיקה תקדימית שנפסקה לאחרונה בבית המשפט העליון הביע כבוד הנשיא את עמדתו על פיה: יש להתנתק משתי הגישות הקיצוניות הללו ולאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים (לפי העניין) גמישות דיונית בבואם להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין בני הזוג. לדידו, הכרעה זו יכולה להוביל את בית המשפט או בית הדין להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים כבר בשלבים מוקדמים ביותר של הדיונים (לרבות בשלב קדם המשפט, היינו: בשלב הישיבה הראשונה), או לחילופין להובילם להורות על עיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים עד למציאת פתרון או הסדר כולל למכלול המחלוקות והעניינים בין בני הזוג. לדידו, כאשר ההתדיינות הכוללת בין בני הזוג עלולה להיות טעונה, מורכבת וארוכה, יטה בית המשפט או בית הדין להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים באופן מיידי ומהיר (לרבות בישיבה הראשונה) אשר יהא בו משום הסרת מחלוקת אחת לקראת מציאת פתרון או הסדר כולל. כך למשל: תהיה נטייה להורות על פירוק שיתוף מיידי ומהיר כבר בשלב קדם המשפט ולאחר סידור מדור חלופי נאות לאשה ולקטינים במקרה בו מדובר בסכסוך מורכב, טעון וארוך שלא נראה כי יבוא על פתרונו בקרוב, בעוד הבעל מתגורר מחוץ לדירת המגורים עקב צו-הרחקה או צו-מניעה שהוצא כנגדו בשל טענות האשה בדבר אלימות בתוך המשפחה וכיו"ב נסיבות מיוחדות.

 

תאריך: 26/06/2003

מאת :עו''ד עדנה אהרון

 כותבים email לכתבים -

 
הוספת תגובה

 

 
תגובות הגולשים
אין תגובות גולשים