רק לשוב הביתה , כלואה בגלל גופה

גילי גבאי, תושבת ראש העין, רוצה לשוב ארצה עם שתי בנותיה, אך אינה יכולה בשל בעיה רפואית שמונעת ממנה לטוס או לשוט כדרך כל אדם , הדרך היחידה שלה לשוב ארצה הינה בטיסה מיוחדת ב"אמבולנס מעופף". טיסה שעלותה יקרה מאוד, $140.000 , בני משפחה וחברים התגייסו כדי לסייע לגילי לשוב ארצה .

סיפורה של גילי גבאי, בת 40, ילידת ראש העין, שמתגוררת בפורטלנד שבארה"ב, הוא סיפור שמראה עד כמה שבירים יכולים להיות חיינו. גבאי שנולדה וגדלה בראש העין, הגיעה ב 3 עם בעלה ושתי בנותיה הקטנות, שיר והדר, במסגרת שליחותו של הבעל מטעם חברת "אורביטק" הישראלית. השליחות אמורה היתה להסתיים בשנת 2000 ואז אמורה היתה המשפחה לשוב ארצה. במקרה של גבאי, תאונה שינתה את כל התוכניות בצורה אכזרית, באוגוסט 99 בסיומו של טיול משפחתי בברצלונה, כשהגיעה המשפחה לשדה התעופה על מנת לטוס חזרה לארה"ב, נדרסו גילי ובתה הקטנה על ידי אוטובוס פרטי, שנהגו שכח להרים את מעצור היד ברכב. ונגררו תחת האוטובוס לאורך חמישה עשר מטרים כתוצאה מהתאונה נפגעה גילי בראשה באופן חמור. אובחנו אצלה פגיעות פנימיות רבות שברים בגולגולת. זעזוע מוח, פגיעה באוזן התיכונה והפנימית, ששיבשו כמעט לחלוטין את מערכת שיווי המשקל, אבדן שמיעה, התעלפויות, חוסר התמצאות במרחב, פגיעה בדיבור ובזיכרון, פגיעה בכליה הימנית, ביד ימין, ברחם ועוד, במסגרת מאמציה לחזור לשיגרה, נענתה גילי להזמנה להרצות בכנס בנשוויל-טנסי, בעת ההרצאה התמוטטה על הבמה, איבדה את ההכרה ושקעה בקומה (תרדמת') במשך שלושה ימים. מצבה הוגדר קריטי, ולדברי הרופאים נגרמה התרדמת עקב הפרשי הלחצים בטיסה.

בעקבות האירוע נאלצה גילי לשכב במשך שנה שלמה, במיטה מיוחדת, בזווית של 30 מעלות, אסור היה לה לאמץ את המוח (לא לקרוא, לא לצפות בטלוויזיה') כאשר הותר לה רדת ממיטתה לפרק זמן של שלושים דקות ביממה בלבד, כל אותה תקופה, נעזרה גילי במשפחתה שהגיעה מהארץ, חברים ואנשים טובים, שכלל לא הכירה שנחלצו לעזרתה, גילי נותרה מטופלת בבנותיה, כיוון שהתגרשה מבעלה, שעבר לחוף המזרחי של ארה"ב, מגילי ניטלה היכולת לבצע פעולות בסיסיות, יומיומיות, ובכללן לענות על צרכיהן של בנותיה הקטנות, היא עוברת תהליך שיקום ארוך, כואב ומורכב, הנמשך עד היום, למרות זאת, אין ביכולת מערכת שיווי המשקל שלה, ותפקודי המוח, להסתגל לשינויים בהפרשי לחץ, הנובעים משינויי גובה (מעל גובה של 500 מטרים גילי חווה לחץ גדול בראש, כאבי ראש חזקים במיוחד, סחרחורות. בחילות. הפרעות בראייה. אובדן היכולת לדבר. איבוד שיווי משקל ועוד)י, בפברואר קבע הרופא המטפל בה, ד"ר בלאק (המשמש גם יועץ לנאס"א בתחום רפואת האוזן), כי טיסה, שייט או נסיעה ברכבת, עלולים להיות מסוכנים עבורה, בהתייעצות עם המהנדס הראשי של אל-על ובשיתוף מומחים בתחום מנאס"א וחברת בואינג, הובהר כי לא ניתן לבצע טיסה מיוחדת כזו (טיסה בגובה אחיד של 28,000 רגל, תוך דיחוס תא הנוסעים ללחץ של גובה פני הים) במטוס נוסעים רגיל, ויש רק שלושה מטוסים בעולם שמסוגלים לבצע את המשימה.

חכירת מטוס כזה מחברות המספקות שירותי אמבולנס אווירי, כרוכה בהוצאה של $ 140,000, בשל מגבלות טיסה, רוחות ותנאי מזג אוויר, קיימת דחיפות לבצע את הטיסה לארץ עד סוף חודש ספטמבר, מעבר לכך הטיסה עלולה לסכן את חייה של גילי ולכן לא תוכל להתבצע, נוסף לכל צרותיה, ביטלו שלטונות ההגירה של ארה"ב את אשרת השהייה המיוחדת שניתנה לה בשל מצבה הבריאותי, לפני חמש שנים. שלטונות ההגירה החליטו להורות על גירושה של גילי, לאחר שנודע להם שאין באפשרותה לעלות על מטוס, ספינה או רכבת, כדי למנוע את השתקעותה בארה"ב. בשל מצבה, חוששת גילי שהיא ובנותיה ימצאו את עצמן במקסיקו, שכן רק לשם או לקנדה אפשר לגרשן באוטובוס, ובקנדה ברור לה שלא יסכימו לקבלה בשל מצבה. כל מה שגילי רוצה, הוא לשוב הביתה, לישראל, ולהיות ליד בני משפחתה. גילי ובנותיה נאלצות להוציא סכומי עתק לכיסוי הוצאותיהן הרפואיות כתוצאה מאותה תאונה, ואין באפשרותן לגייס את הסכום הנדרש לצורך הטסתה של גילי ארצה, גם רב העיר, הרב עזריה בסיס, התגייס כדי לסייע ככל האפשר למשפחה ולחברים בארץ. שמנסים לגייס את הסכום הנדרש. כדי שגילי תשב עם בני משפחתה באחד החגים הקרובים בארץ, ופרסם קריאה לציבור בראש העין לתרום בעין יפה, בתקווה שמצווה זו תגן עליהם ועל בני משפחותיהם.

 

תאריך: 14/09/2004

מאת :יפה באומם

 כותבים email לכתבים -

 
הוספת תגובה

 

 
תגובות הגולשים
אין תגובות גולשים