19/09/2014
אודותינו מהדורת השבוע מהדורות קודמות חיפוש בארכיון דפי אינדקס תושבים מגיבים צור קשר
תוצאות חיפוש
נמצאו 174 תוצאות התואמות את החיפוש
הילד/ה במצוקה?
מאת: יוכי יעקבזון
מתוך כ-800 אלף ילדי ישראל שיצאו לחופש הגדול, ישנם כאלה שדווקא ההתרחקות מהסביבה המוכרת היומיומית של ביה''ס, תעלה בנפשם תחושות של מצוקה ובדידות.

כיצד אפשר לאבחן ילד במצוקה? מתי פונים לעזרה מקצועית ולמה הורים מתביישים כל כך לבקש אותה? 'אינדקס אובייקטיבי' בדק את הנושא עם מומחי 'כללית' מחוז דן פתח תקווה.

"ילדים בדרך כלל אינם מבטאים מצוקה באופן מילולי כמו אנשים מבוגרים", מסבירה עו"ס קלינית טלי הירשטיין, מטפלת זוגית ומשפחתית העובדת ביחידה להתפתחות הילד של 'כללית' מחוז דן פ"ת ובמכון 'בינינו' הנותן טיפול למתבגרים ובני משפחתם. "בשל גילם וההבשלה ההתפתחותית והרגשית שלהם, אין אנו יודעים מה הם מרגישים ועם אילו קשיים ומצוקות הם מתמודדים. כשילדים חווים קושי או מצוקה, הם בדרך כלל "מתנהגים" את רגשותיהם. כשילד נעלב הוא יכול להרביץ או לפגוע בחברו. מה שאנו נראה מבחוץ זה את התנהגותו האלימה. מתחת להתנהגות זאת עלול להסתתר טווח רחב של רגשות שליליים."

גבי מנדלסון, פסיכולוג במרפאת 'מגידו' לבריאות הנפש בבני ברק, מחוז דן פ"ת, מוסיף: "ילדים, כמו מבוגרים, יכולים להיתקל בקשיים בכל מיני נקודות בחייהם, כאשר אלה מתרחשים לרב סביב שינויים ומעברים בחיי האדם. ילדים נמצאים בתהליך של התפתחות ולכן הם עוברים שינויים רבים יותר, כמו למשל גמילה מחיתולים, כניסה לבית הספר, שינויים בגוף בגיל ההתבגרות וכד'. שינויים כאלה יכולים להביא לקשיים או סימפטומים נפשיים כמו מתח, עצב, התפרצויות רגשיות, ירידה בתפקוד לימודי או חברתי. לרוב, לוקח לילד זמן להסתגל לשינוי וכעבור תקופת זמן- שמשתנה משינוי לשינוי ומילד לילד- מופיעה באופן ספונטאני התייצבות מחדש."

אבל ישנם מצבים שמחייבים פנייה לעזרה מקצועית. מתי נדע האם הילד שלנו זקוק לה או שמא הוא במשבר 'רגיל' של ילדים?
מנדלסון: "ישנם מספר מצבים שמדליקים נורה אדומה, ובעקרון כאשר מדובר בקושי שאינו נורמטיבי. כלומר, כשהתופעות נראות לא אופייניות לגיל ולרמת הקושי שהילד נתקל בה. למשל, כאשר בתגובה למעבר דירה או בית ספר מופיעה הרטבה שוב ושוב אצל ילד גדול שלא היו אצלו בעיות כאלה בעבר. כאשר מדובר בילד שמעבר לקושי הנוכחי, היה חשוף בעבר או בהווה למקור סטרס אינטנסיבי: אובדן של דמות חשובה במשפחה, משבר נפשי של אחד ההורים, חוויות טראומטיות סביב סכנת חיים או סכנה לשלמות הגוף, משברים בחיי המשפחה כמו גירושין או בעיות כלכליות או פגיעות מיניות.
כאשר מופיעה מצוקה חריפה אצל הילד או שהילד גורם מצוקה חריפה לסובבים אותו במשפחה או בלימודים. כך למשל לגבי ילדים הסובלים מבעיות התנהגות ומפעילים אלימות על אחים, חברים ללימודים או מבוגרים. ילדים יכולים לפתח דיכאון שאינו מתבטא באותו אופן כמו אצל מבוגרים: בעוד שהמבוגר המדוכא נראה לרב שפוף, עצוב וחסר אנרגיה, דיכאון אצל ילדים יתבטא יותר בחוסר שקט, תנועתיות יתר, קושי לשמר קשב, רגזנות ונטייה להתקיף מילולית או פיסית אחרים. ילדים שנראים לפעמים מנותקים, כמו בתוך 'עולם משל עצמם' יכולים לבטא בכך חרדה עמוקה המובילה לצורך להתנתק."

הירשטיין מוסיפה: "כאשר התנהגותו של הילד מהווה עבורו מכשול. כשילד משתמש בהתנהגות לא יעילה לבטא מצוקה ולמעשה גורם סבל לעצמו, למשפחתו או לסביבתו. כשיש נסיגה משמעותית בתפקודו של הילד במסגרת החינוכית, בבית או בחברה. לדוגמא, ילד שהיה פעיל חברתית והלך לבית הספר בשמחה פתאום נמנע מפעילויות חברתיות ומסרב ללכת לבית ספר בבוקר. לעיתים אנו נראה ילדים אשר לכאורה הם יכולים להגיע להישגים משמעותיים מבחינת הפוטנציאל הטמון בהם, אך בפועל נראה תוצרים נמוכים. לעיתים הפער יכול להיות מוסבר על רקע מצוקה נפשית שהילד חווה. לדוגמא ילד המגיע מבית בו יש מריבות רבות וקשות בין ההורים, לעתים לא יהיה פנוי ללמידה."

על אף שברוב המקרים, ההורים אינם מפספסים את סימני המצוקה של ילדיהם, פעמים רבות הם נרתעים מפנייה לעזרה מקצועית. מהן הסיבות לכך?
הירשטיין: "קיימת עדיין סטיגמה לגבי טיפול נפשי. אם הילד שלי זקוק לטיפול האם זה אומר עליו שהוא "משוגע"? שמשהו איתו מאד לא בסדר? עצם לקיחת הילד לטיפול בחוויה של ההורים עלולה ל"הדביק" לו תווית של ילד בעייתי.
יש להורה תחושות אשם כשהילד שלו נזקק לטיפול. לעתים תכופות אנו שומעים הורים בקליניקה אומרים "אבל נתתי לו הכל, חיזקתי אותו, אמרתי לו שהוא הילד הכי בעולם, מדוע עדיין אין לו ביטחון עצמי"? ההורים מקשרים את המצוקה של הילד למשהו שהם החסירו ממנו או שלא נתנו לו מענה מספק לצרכיו. תחושת ההורות הטובה של ההורים מתערערת כשהם נתקלים בקושי של הילד ומתגברת תחושת חוסר האונים במקומות שהם מרגישים כי אינם יכולים לעזור לילדם.
לעתים יש כעס על הילד "הבעייתי" הגורם למתח רב בבית ולעתים יש תחושה כי לא לילד הזה פיללנו."
מנדלסון: "החומר הנפשי שנמצא בלא מודע, הוא החומר שבני אדם לא רוצים לדעת עליו, ולכן באופן טבעי ישנה רתיעה מן המפגש עימו. הורים חשים לעיתים קרובות פחד שהערך שלהם כהורים יועמד בספק, שיאלצו לספוג האשמות או ביקורת על ההורות שלהם. לעיתים, עצם העובדה שישנו קושי לילד מעורר אצל ההורה תחושות של בושה וכישלון, ועצם הבקשה לעזרה יכולה להיחוות כהודאה מכאיבה בחוסר אונים. כמו כן, יכולה להופיע תחושה של אבדן שליטה, וערעור הגבולות כאשר לתוך חיי המשפחה נכנס לפתע גורם חדש שיכול להיחוות לפעמים כמאיים או ביקורתי.
אפשר לומר שבמידה מסוימת הפחדים מפני הפנייה לטיפול פסיכולוגי הם מוצדקים, במובן זה שכמעט תמיד טיפול מפגיש את ההורים עם כאב נפשי שלהם ושל הילד שלהם. מאידך, ראוי לזכור שהפחדים והכאב מתקיימים גם לפני הטיפול – דרך הסימפטומים של הילד. כמו כן, הטיפול מציע לרב גם תהליך התפתחותי חשוב של למידה עצמית והגדלת המשאבים הנפשיים של הפונה וגם הטבה בסבל."
 
כיצד ניתן להקל על הורה את תהליך בקשת העזרה?
הירשטיין: "בכדי לנטרל את תחושות האשם, חשוב להבהיר להורים כי לא כל מצוקה של הילד קשורה בנו ההורים או במשפחה. ילד נולד עם טמפרמנט מסוים אשר לעתים גורם לו להגיב באופן שונה במצבים מסוימים. לדוגמא, ילד עם טמפרמנט סוער יטה ביתר קלות להתקפי כעס וזעם ולעתים נראה אצל ילד כזה אי שקט, ונטייה למריבות חוזרות ונשנות עם חבריו. בטיפול אנו ננסה לעזור להורה לעזור לילד מתוך השקפה כי ההורה הינו הדמות החשובה המשפיעה והמשמעותית ביותר עבור ילדו. מתוך כך חשוב שההורים יבחרו מטפל שהם סומכים עליו ובוטחים בו. ילד שמרגיש שהוריו סומכים על המטפל שלו מתגייס יותר בקלות להליך הטיפולי ומידת שיתוף הפעולה שלו בטיפול גוברת."
 
אילו קשיים עלולים להתעורר אצל ילדים במהלך טיפול?
מנדלסון: "בניגוד למבוגר שמחליט לבדו ללכת לטיפול, ילדים או בני נוער מגיעים לטיפול לעיתים קרובות שלא ביוזמתם. ילד יכול לגלות התנגדות או רתיעה במפגשים הראשונים עם המטפל כתוצאה מסיבות שונות. לפעמים ההורים נמצאים בעמדה מהוססת או ספקנית ביחס לטיפול והם מעבירים באופן לא מודע מסרים של חשדנות או ספק לילד. לפעמים ילד יכול לחוש מאוים מן המפגש עם עולמו הפנימי והתכנים המפחידים שצפים בחדר עם המטפל. לפעמים טיפול יכול לעורר אצל הילד את התחושה שההורים רוצים לשנות או 'לתקן' אותו באופן שהוא חש שלא מקבלים אותו ולכן עלול להגיב ברתיעה והתנגדות. מתבגרים, שלרב רגישים מאוד ל'נורמה', עשויים לחוש שעצם היותם בטיפול פסיכולוגי מעיד על כך שמשהו פגום או 'לא בסדר' אצלם. לרב מדובר בקשיים שילדים יכולים להתגבר עליהם, במיוחד אם הם מרגישים תקווה לשינוי בדבר שמכאיב להם, או אם הם מרגישים שהם מצליחים לבטא דבר שנותר סתום ומעיק כבר הרבה זמן. ויחד עם כל זאת, כדאי לציין שישנם גם ילדים שאינם מעוניינים בטיפול, שחשים מאוימים מדי או שיש להם התנגדות פנימית חזקה לשינוי."
 
מהו ההבדל בין טיפול נפשי למבוגר לבין טיפול נפשי בילד?
מנדלסון: "הילד לרוב מיומן הרבה פחות בביטוי מילולי מן המבוגר ולכן טיפול בילדים עובד יותר במדיה של משחק. הילד יכול לבטא את עצמו גם במילים אך גם דרך משחקי תפקידים, דרך משחקי קופסא, ספורט או בדרכים יצירתיות יותר כמו ציור, פיסול או דרמה. ילד יכול למשל לבטא תוקפנות ואת החרדה מפני תוצאותיה דרך משחק בחיילים או דרך משחק תחרותי עם המטפל. הוא יכול למשל, להביס את המטפל במשחק קלפים ואחר כך לבטא דאגה או חרדה מפני מה שקרה למטפל.
שנית, ילדים מושפעים מאוד מהוריהם ומן הדינאמיקה המשפחתית שלתוכה נולדו. כך למשל נוצרים לפעמים מצבים שבהם ילד ממלא תפקיד מסוים עבור משפחה, תפקיד שעליו הוא עשוי לשלם מחיר יקר. למשל, ילדה שמצופה ממנה תמיד לשמש כדמות הורית עבור אחיה הקטנים ולומדת לוותר על צרכיה שלה, או ילד שנחשב 'הילד הטוב'. לכן, טיפול בילדים, במיוחד עד גיל ההתבגרות, צריך לכלול גם הדרכת הורים. בהדרכת הורים ניתן לעזור להורים לראות צדדים בילד שלהם שאותם הם אינם מצליחים לראות, כמו את החלקים הנזקקים והילדיים של הילדה 'ההורית', או את התוקפנות של 'הילד הטוב'. לפעמים מדובר בתהליך מורכב כיוון שההורים או אחד מהם, יכולים להיות מאוד איתנים באמונותיהם ובתפיסה שלהם לגביי אותו הילד, במיוחד עם התפיסה הבעייתית ממלאת צורך כאוב או קונפליקטואלי של ההורה. למרות המורכבות שיכולה לפעמים להיות בהדרכת הורים, כפי שתואר לעיל, ראוי לזכור שמדובר באחת מנקודות הכוח של הטיפול בילד. זאת כיוון שבניגוד למבוגר שמגיע לבדו אל הפסיכולוג, כאן ישנה דרך להשפיע ישירות על המציאות הרגשית בתוכה הילד מתקיים."
תאריך: 14/07/2011
גיליון: 794
עמוד: 6
חדשות ראש העין
תשחץ
לוח אינדקס
חדשות השומרון
סודוקו
נדל''ן
הכתבה המרכזית
אסטרולוגיה
במחשבה שנייה
לא קונבנציונאלי
מדור משפטי
חגים ומועדי ישראל
חינוך ותרבות
מדור חקירות
חדשות בארץ
ספורט
מחשבים
טוקבקינדקס וסקרים
פלילי
רפואת שיניים
משולחן הדובר
סיבוב בעיר
צרכנות
שונות

  הדפסהדפס

 
אינדקס אובייקטיבי רח' שבזי 26 ראש העין, 48622   טל:03-9022299, 0544-318001 פקס: 03-9022298
אודותינו | מהדורת השבוע | מהדורות קודמות | חיפוש בארכיון | תושבים מגיבים | תקנון | מפת האתר
Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים עיצוב אתר - קצנשטיין גילי , נטלי חדד ארמי כל הזכויות שמורות © www.index-r.co.il