תשלומי הארנונה הם נטל עבור תושבים רבים כמעט בכל עיר בישראל. עבור מספר ערים, גביית הארנונה היא אחת המטלות המורכבות ביותר.
יש לכך לא מעט סיבות: מעמד כלכלי נמוך של התושבים, רישום לקוי של נכסים בטאבו אשר אינו מאפשר גבייה יעילה ולקוחות עם מוסר תשלומים ירוד שכופה על מועצות מקומיות רבות להעסיק את שירותיהן של מחלקות משפטיות.
משרד הפנים מודע לכך שישנן רשויות אשר אינן מצליחות להגיע לאיזון בשל שיעורי גבייה נמוכים ומעניק "מענק איזון" לעיריות הסובלות מגירעון הנובע מגביית ארנונה בהיקף נמוך.
מנתוני משרד הפנים שהגיעו לידי מערכת אינדקס אובייקטיבי. המענק עמד על כ- 2.7 מיליארד ₪ נכון לשנת 2010. ראש העין לא הייתה זכאית למענק היות ואחוז גביית הארנונה גבוה יחסית. ערים כמו בית שמש, בני ברק, מטה בנימין וצפת, הסובלות משיעורי גבייה נמוכים בהרבה, מקבלות ביחד מעט מעל למאתיים מיליון ₪ מענקי איזון.
שקלול נתוני מענקי האיזון לפי מספר תושבים מגלה כי שכנתה של ראש העין, כפר קאסם מקבלת 18 מיליון ₪ לשנה מענק איזון או 917 ₪ לתושב. עיר כמו עפולה הדומה בגודלה לראש העין, זכאית למענק של כ-1.7 מיליון ₪ או 23,000 ₪ לשנה לכל תושב. הממוצע למענק איזון עבור כל תושב עומד על 371 ₪.
נתוני מענק האיזון מעלים תמונה עגומה למדי לגבי מצב גביית הארנונה. מתוך 250 המועצות המקומיות המופיעות בדו"ח רק -51 מהן (ראש העין ביניהן) משיגות שיעור גבייה טוב ואינן זקוקות למענקים. מועצות מקומיות רבות בדרום כגון דימונה, אופקים ונתיבות, מקבלות סיוע בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בשנה בשל שיעורי גבייה נמוכים יחסית. נקודה בעייתית נוספת היא שגם מועצות הנהנות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, אינן חסינות מבעיות גבייה. מועצות כמו מבשרת ציון וקריית מוצקין מקבלות מענקי איזון בהיקף נרחב של כ-2,500 ₪ מענק איזון לכל תושב.
הצילום- אילוסטרציה