המכולת המיתולוגית ''מכולת חזי'' ברחוב שבזי בעיר נסגרה לאחר 45 שנות שירות לתושבי העיר.
המכולת המיתולוגית של משפחת חזי ברחוב שבזי בעיר שכולנו זוכרים נסגרה לאחר 45 שנות שירות. את המכולת בשנת 1968 פתח אבי המשפחה הרב שלום חזי ז"ל שניהל אותה עד לשנת 1978. לאחר שחלה ולא יכול לנהל אותה, החליט בו עזרא להמשיך ולתת שירות לתושבי העיר ומאז ועד חודש אוגוסט 2011 ניהל את המכולת ביד רמה.
לעזרא יש הרבה זיכרונות מאחת המכולות הותיקות בעיר אותה המכולת שניהל אביו. בביתו שבשכונה הוותיקה מנסה עזרא להיזכר באותן ימים. לדבריו "באותם תקופות בקושי היו כבישים ואם היו, הם היו ללא מדרכות כך שהאספקה למכולות או לצרכניות כפי שנקראו אז (הסופרמרקטים של היום) הייתה אחת לשבוע". עזרא זוכר שמדי יום ביומו, היו מתקבצים עשרות זקנים בפתח המכולת ומשוחחים על ענייני העולם הזה "קראו לזה הפרלמנט של ראש העין" אומר עזרא.
"לצערי תקופת המכולת השכונתית עברה בשנים האחרונות מהנוף של המדינה וחבל. בעלי המכולות סייעו רבות לבעלי המשפחות באותן תקופות משום שבסופרמרקטים של היום אי אפשר לקנות בהקפה כמו במכולת. במכולת השכונתית יש יחס לבבי, חיוך ואדיב לעומת הסופרמרקט. שמה שואלים אותך שאלה ראשונה "יש כרטיס מועדון"? בסופרמרקטים אתה משלם מזומן. מה יעשה בעל משפחה שאין לו כסף נזיל? המכולת השכונתית נתנה לו את הפתרון. לצערי הסופרמרקטים חיסלו את הסיוע למשפחות למרות כל המבצעים שכביכול נותנים בתקופת החגים".
על תחרות המחירים של היום אומר עזרא "אני זוכר שגם באותה תקופה הייתה תחרות מחירים. אבא שלי ז"ל התחרה בהרבה צרכניות שהיו בראש העין. התחרות הייתה על המחירים ולא על המוצרים עצמם כי לא היה הרבה מוצרים. אנשים הסתפקו במוצרי יסוד ולא כמו שהיום שאנשים ממלאים את העגלות כדי לנצל את המבצעים ולא יודעים אחר כך איך לשלם וכתוצאה מכך יש גרעון בתא המשפחתי" אומר עזרא ונזכר איך היה מביא למכולת של אביו תבניות של ביצים בווספה שהייתה ברשותו. "בניגוד להיום" אומר עזרא "פעם לא היה צורך בהזמנות. המשאיות היו מגיעות לכל המכולות בעיר ומה שאתה צריך הם היו מורידים לך מייד את הסחורה"
בשנת 1978 החל עזרא לנהל את המכולת המשפחתית וכיום הוא נזכר בדורות שלמים שקנו אצלו במכולת "דורות של אבות ובנים עברו מתחת ידיי ואני זוכר את כולם". בחודש אוגוסט השנה ולאחר 34 שנות שירות החליט עזרא לסגור את המכולת כשהוא נאנח אומר עזרא "נגמר עידן המכולת" ומחייך לעבר אשתו טובה שסייעה לו רבות בניהול המכולת במשך תקופה ארוכה. בשעת הלחץ ובפרט בימי ימי שישי וחגים היו מגיעים ילדיו של עזרא לסייע לו לתת שירות לתושבי העיר.
געגועים? (מהרהר) "דווקא כן. לאקשן, ללקוחות הטובים ולאנשים שאני מתגעגע אליהם" ומוסיף "ישנם אנשים שאני מוכן לשלם להם רק כדי שלא יבואו".