16/09/2014
אודותינו מהדורת השבוע מהדורות קודמות חיפוש בארכיון דפי אינדקס תושבים מגיבים צור קשר
תוצאות חיפוש
נמצאו 173 תוצאות התואמות את החיפוש
בין דיבור עשיר לדיבור ישיר
מאת: אייל פיליפסבורן
השנה 1991. השעה- שעת בוקר מוקדמת בתחילתו של שיעור היסטוריה. אני יושב בשורה הראשונה, ממתין בדריכות לתוצאות המבחן שכתבתי שבועיים קודם לכן בנושא מרד המושבות באמריקה.
המורה להיסטוריה מתחיל את השיעור במשפט "אני שמח שהייתה הגבלת זמן כי תלמיד אחד בשיעור היה עלול להתחיל את המבחן בסקירה על האדם הקדמון". לא הייתי צריך רמזים נוספים. המבחן שלי (שעסק כאמור במאורעות שחלו במאה ה-18) החל במשפט "ב-1492 קולומבוס גילה את אמריקה".
יש שורה ארוכה של סיבות מדוע אנחנו נוטים לכתוב ולומר מעבר למה שנדרש, לענות על נושאים שלא נשאלנו עליהם ולקחת נושא שאפשר לתמצת במשפט ולמתוח אותו לעמוד שלם. בחלק מהמקרים, כמו למשל בעבודת סמסטר באוניברסיטה, הכישורים האלה יכולים להביא לא מעט תועלת. בעולם האמיתי, לעומת זאת, הם כמעט תמיד מבלבלים ולא אפקטיביים. דבר שלא מונע מאיתנו להמשיך להשתמש בהם.
תמציתיות היא שורש החוכמה (המלט של שייקספיר)
 ישנה סיבה טובה מדוע אנחנו לוקחים רעיונות פשוטים ומתארים אותם במשפטים מורכבים. בהרבה מקרים, אנחנו רוצים לרכך בשורות או בקשות בעייתיות ופוחדים מההשלכות של ניסוח לא זהיר. כל אדם פוחד לומר לממונה שלו משפט בנוסח "אני לא אצליח לעמוד בלוח הזמנים של הפרוייקט" או "אני דורש העלאה בשכר". אחד החששות הוא שטון תקיף מדי יתפרש כזלזול וטון עדין מדי יתפרש כסימן לחוסר יכולת. לעתים אנו משתמשים בנימוקים כדי להבהיר את העמדות שלנו ("יש שורה ארוכה של משימות שאני חייב לטפל בהן לפני שאני מסיים את הפרוייקט"). על פניו, אין כל בעיה בשיטה זו אבל השאלה היא אם הנימוקים שלנו הם מספיק ברורים ותמציתיים כדי להבהיר את העמדה שאנו רוצים להציג או שהם מרחיקים אותנו ממנה.
טעויות כאלה אינן רק מנת חלקו של העובד הזוטר שרוצה העלאה בשכר, קחו לדוגמא את דונלד ראמספלד. ראמספלד היה מזכיר ההגנה האמריקאי שכיהן תחת שני נשיאים, הוא כיהן בסנאט האמריקאי (אליו נבחר עוד לפני שהגיע לגיל שלושים) ובנוסף מילא שורה ארוכה של תפקידי מפתח בשוק הפרטי. איש אינו חולק על כך שראמספלד כתב מסמכים, הבהיר עמדות והעביר פקודות שהיו אחראיות לגורלם של אלפים. אבל אפילו ראמספלד מצא את עצמו אומר את המשפטים הבאים (אזהרה, ייתכן ותצטרכו לקרוא יותר מפעם אחת):
"כפי שאנו יודעים, ישנם דברים שידוע שאנו יודעים עליהם. אנו גם יודעים שיש דברים שאנו יודעים שאנחנו לא יודעים. ויש גם... את הדברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים".
"חוסר בהוכחות אינו סימן להוכחה על חוסר. זה לומר את אותו דבר בדרך אחרת. רק משום שאין לך ראיות לכך שדבר קיים, אין הדבר אומר שיש לך הוכחה שהוא אינו קיים. "
ראמספלד רצה להמחיש במשפטים הללו שהמצב אותו הוא מתאר (במקרה זה, המעורבות של ארה"ב בעירק) הוא מורכב. בפועל, המסר שהתקבל הוא שהמדיניות האמריקאית אינה ברורה וכי הממשל מתקשה לספק הסבר מניח את הדעת למעורבות. בלי להיכנס לדיון אם מסר זה נכון או לא, וודאי זה לא הרעיון שראמספלד ביקש להעביר.
כדי למנוע מעצמנו את התופעה הזו, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה אחת פשוטה- מהו המסר שאנו רוצים להעביר?
אם נחזור לרגע למקרה של בקשת דחייה במועד הגשת הפרוייקט, המסר שאנו רוצים להעביר הוא שאנו לא רוצים שהפרויקט יפגע בתקינות של המשימות השוטפות או באיכותו של הפרוייקט. אם אכן זה המסר, כל דבר שנגיד לממונה שלנו, חייב לצאת מנקודת מבט זו.
"אל תשתמש בשבע מילים אם ארבע יספיקו" (ציטוט מהסרט "אושן 11")
 אחרי שהגדרתם את המסר או המסרים העיקריים, עליכם להחליט את משפטי המפתח שלכם. ניסוח ארוך מדי בכתב ובמיוחד בע"פ מעמיד במבחן את יכולות הקשב של האיש העומד מולכם. בעידן המודרני יכולות הריכוז והקשב של האדם הממוצע נמוכות בהרבה מבעבר. הפנייה שלכם חייבת להיות ברורה ככל האפשר. ישנן מספר שיטות אפקטיביות לעשות זאת:
1) אורך המשפט- המשפט הארוך ביותר בספרות המודרנית עומד על 823 מילים (מופיע במחזה עלובי החיים של ויקטור הוגו). בסביבת עבודה מודרנית, עתירת הפרעות ומטלות, משפטים צריכים להיות קצרים בהרבה. כשאתם עוברים על המכתב או הצהרה שניסחתם ונתקלים במשפט ארוך מדי, מומלץ לאתר שני רעיונות במשפט ולפצל אותו לשני משפטים. אחד לכל רעיון.
2) שפה גבוהה מדי- חשוב לנו להישמע מקצועיים בדיוק כפי שחשוב לנו להעביר את המסר בצורה בהירה והגיונית. הבעיה היא שכולנו נוטים לאמץ מילים גבוהות ומליציות שאמורות להישמע "חכמות" יותר אבל בפועל רק מסרבלות את המשפט. משפט כמו "חוששתני שמאמציי להגיש את הדו"ח במסגרת הזמן שהוקצב יעלו חרס" לא ישנה את המסר למורכב או מחכים יותר. במקרה הטוב, הוא יגרום לבלבול ובמקרה הגרוע, הוא יגרום לממונה להרגיש אי נוחות. המשפט האחרון הוא דוגמא מוקצנת אבל גם שימוש במילים מסורבלות שלא לצורך או אפילו הטיות מסורבלות (כמו "פגיעה במכוניתי") אינן משרתות את המטרה. עדיף להישמע עממי וברור מאשר מליצי ומנותק.
3) בורות במונחים המקצועיים- כאזרחים מהשורה, איש אינו יכול לצפות מאיתנו לשלוט כמו המומחים אבל אנחנו חייבים להפגין בקיאות בסיסית בנושא. לדוגמא, כשאנו כותבים מכתב רשמי למוסד כמו בית חולים עבור טיפול רפואי שעברנו, חשוב שנבהיר מה היה אופי הטיפול (סריקת MRI, אשפוז יומי, קולונוסקופיה) ובמסגרת איזו מחלקה ביצענו את הטיפול. הסיבה לכך פשוטה- הגורם המקבל את המכתב, יודע להתחקות אחרי הבעיה מהר יותר אם המונחים ברורים לו. מכתב בלי המונחים המתאימים הופך מפנייה לגיטימית לכתב תעלומה ומעכב את הטיפול בו. אם אינכם מכירים את כל המונחים, אל תהססו לנצל את האינטרנט או ידע של בעלי מקצוע במונחים הטכניים.
 
חבל שאלו העושים היסטוריה אינם טורחים ללמוד ממנה (ג'יימס גרפילד)
 בעיית המסרים היא -מודרנית בעיקרה. בתקופות רחוקות, כשאנשים חיו בשבטים, הם היו שוטחים את בעיותיהם כשהשבט התכנס מול המדורה. באופן זה, אנשים למדו לדבר בקצרה כדי לפנות זמן לאחרים לומר את דבריהם. ניסוי מעניין בבית ספר "מעיינות" בגליל העליון מנסה לשחזר את ההתנסות הזו ממש. פרוייקט "מעגל ההקשבה" הוא בעצם סדרת מפגשים בה מספר גדול יחסית של ילדים יושב במעגל. מי שאוחז במקל, מקבל את הזכות לדבר. כשהוא מסיים הוא מעביר את המקל לאדם הבא וכן הלאה. התלמידים המשתתפים במעגל מחויבים להתייחס בכבוד אחד לשני, הם מתבקשים להקשיב בסבלנות לאחרים ולדבר באופן תמציתי ומבלי לחזור על דברים. ימי השבטים והמדורות אומנם חלפו אבל עדיין אפשר לקיים ישיבות משפחתיות בארוחה משפחתית. שיטה פשוטה זו היא דרך אפקטיבית להעלות בעיות על פני השטח ולאפשר לאנשים להעלות את הבעיות שלהם ולעשות זאת באופן מדויק ותמציתי.
 
כל רעיון יש להסביר באופן הפשוט ביותר שאפשר אך לא באופן פשוט יותר (אלברט איינשטיין)
 איינשטיין, אבי תורת היחסות ניסה להפוך את התיאוריה המורכבת לשפה שכל אחד מאיתנו יוכל להבין אבל התרגז כשאנשים ביקשו שיתמצת את כל תורת היחסות למשפט מהיר אחד. הסברים ארוכים ומפורטים נוטים לפעמים לקלקל את הרושם במקום לתקן אותו ופשטות היא הפתרון הטוב ביותר ברוב המקרים. רובם, אך לא כולם. הרבה פעמים אנחנו נדרשים להסביר רעיון, תיאוריה או טיעון במשפט או שניים. גם אם האדם שמולנו הוא איש עסוק, אסור לנו לפגוע ברעיון ע"י תמצות מוגזם שלו. תיאורטית, אפשר לתמצת את הכתבה הזו ל"דברו קצר ולעניין". בפועל, משפט כזה הוא חסר משמעות אם הוא לא מציע כלים להפוך את הרעיון למציאות. אם לאדם שמולכם אין סבלנות לשמוע רעיון מורכב או תלונה מפורטת, בקשו ממנו אימייל או פקס לשלוח את הבקשה בכתב או נסו לקבוע מועד שיהיה נוח יותר לשניכם. עדיף לדחות את הצגת הרעיון מאשר להעביר אותה באופן חובבני.
 
סיכום דברים
במהלך חיינו נעלה שורה ארוכה של בקשות, שאלות, רעיונות ותהיות מסוגים שונים. אנו נעלה אותם בפני אנשים המקבלים בעצמם פניות מאנשים אחרים. לכל הפניות יש דבר אחד במשותף, הן נלחמות על תשומת הלב של אלו הקוראים אותם. גם הכתבה הזו נאבקת על תשומת הלב שלכם הקוראים וכמו פניות רבות, גם כאן, יש סיכום שנועד למטרה אחת- להשאיר אצל הקורא רעיון אחד מרכזי שהכתבה בנויה עליו. הרעיון המרכזי הוא פשוט- כשאתם מעלים את הפנייה, בכתב או בע"פ, אתם חוזרים לימי השבט, אתם מחזיקים במקל ומדברים כשאוזני השבט כולו מופנות אליכם. נצלו את הזכות הזו בחוכמה, התמקדו במסרים החשובים והקשיבו לאחרים. בסרט מועדון קרב אחד הדמויות אומרת "כשאתה חולה אנשים באמת מקשיבים ולך ולא רק ממתינים לתורם לדבר". קיבלתם את זכות הדיבור, כעת זו אחריותכם להרוויח ביושר את ההקשבה של האחרים. ולהודות להם על כך שהקשיבו.
תודה על ההקשבה.
 
התמונה: צילום אילוסטרציה
תאריך: 10/11/2011
גיליון: 810
עמוד: 6
חדשות ראש העין
תשחץ
לוח אינדקס
חדשות השומרון
סודוקו
נדל''ן
הכתבה המרכזית
אסטרולוגיה
במחשבה שנייה
לא קונבנציונאלי
מדור משפטי
חגים ומועדי ישראל
חינוך ותרבות
מדור חקירות
חדשות בארץ
ספורט
מחשבים
טוקבקינדקס וסקרים
פלילי
רפואת שיניים
משולחן הדובר
סיבוב בעיר
צרכנות
שונות

  הדפסהדפס

 
אינדקס אובייקטיבי רח' שבזי 26 ראש העין, 48622   טל:03-9022299, 0544-318001 פקס: 03-9022298
אודותינו | מהדורת השבוע | מהדורות קודמות | חיפוש בארכיון | תושבים מגיבים | תקנון | מפת האתר
Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים עיצוב אתר - קצנשטיין גילי , נטלי חדד ארמי כל הזכויות שמורות © www.index-r.co.il