כיום, מאבקים אלה עברו לזירת החקיקה וכאן כבר יש הרבה מקום לדאגה. נכון להיום מונחות על שולחן הכנסת שלוש הצעות חוק לכאורה תמימות אך כאשר מעמיקים בהן ניתן להבחין שעומדות מאחוריהן כוונות לא ממש טובות.

אחת מההצעות עוסקת בשינוי זהות שני נציגי לשכת עורכי הדין, היושבים בוועדה למינוי שופטים. כיום, שני הנציגים נבחרים בבחירות מבין כלל חברי הלשכה ובהצעת החוק מוצע לשנות את ההרכב הנוכחי, כך שאחד הנציגים יהיה יו"ר הלשכה והשני יהיה נציג מאופוזיציית הלשכה. במבט ראשון מדובר בהצעה הגיונית שנותנת "קול" גם לאופוזיציה של לשכת עורכי הדין. אלא, שנראה שמאחורי ההצעה עומדת המחשבה (של שר המשפטים) ששני נציגי לשכת עורכי הדין, אשר יבחרו על-ידי חברי הלשכה, יהיו "נאמנים" לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ולשני שופטי בית המשפט העליון הנוספים אשר יושבים בוועדה ויאפשרו להם להשיג רוב אוטומטי במינוי שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום (5:4) ולעומת זאת שינוי זהותם על-ידי הצעת החוק יביא למינוי נציגים אשר אוהדים את שר המשפטים וממשלת ישראל.

הצעה נוספת שעל סדר היום היא הצעת "חוק גרוניס" שתאפשר את מינויו של כבוד השופט העליון אשר גרוניס כמחליפה של הנשיאה דורית ביניש עם פרישתה בתחילת השנה הבאה, זאת למרות שנותרו לו פחות משלוש שנים לכהן בתפקיד, מצב אשר עושה אותו פסול לתפקיד בהתאם לחוק הנוהג כיום. גם הצעה זו היא לכאורה תמימה אלא שהכוונה העומדת מאחוריה רחוקה מלהיות כזו וכל תכליתה היא למנוע את מינויה של כבוד השופטת מרים נאור לנשיאת בית המשפט העליון, שכן נאור אינה נושאת חן בעיני הממשלה.

וכעת, להצעה הטריה ביותר - הצעת החוק לעריכת שימוע למועמדים לשפיטה בעליון, כך שבנוסף למעבר בוועדה לבחירות שופטים, כל אחד מהם יצטרך גם לעבור מעין "ראיון" בפני חברי הכנסת אשר יוכלו להטיל "וטו" על המינוי. ומה עומד מאחורי הצעה זו? ככל הנראה רצונה של הקואליציה הנוכחית לשלוט בהליך המינוי של אלו שאמורים לפקח עליה.

לדעתי כל ההצעות הנ"ל נובעות ממניעים זרים וממריבות קטנוניות והן משבשות את האיזון העדין והשביר שבעיקרון הפרדת הרשויות, שהוא עיקרון על בחברה דמוקרטית. הצעות אלה מאיימות על עצמאות בית המשפט העליון, שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה ואני לא חושב שאף אחד מכם היה רוצה שהפוּדל של הממשלה ישמור על זכויותיו.

תאריך: 17/11/2011

גיליון: 811

עמוד: 4