חוק חינוך חינם- שישים וקצת שנה של הבטחות שווא
בתחילת השבוע בישר לנו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באופן חגיגי, על החלטתה ''ההיסטורית'' (כלשונו) של הממשלה, לקצץ בתקציבי כל המשרדים לצורך מימון חינוך חינם לילדים מגיל 3.
אכן מדובר בהחלטה היסטורית, אך לא רק במובן אליו התכוון ראש הממשלה. שהרי עוד בשנת 1984, לפני יותר מעשרים וחמש שנה, הוחלט שחינוך חינם יינתן לילדים החל מגיל שלוש ואז נקבע שההחלטה תיושם בהדרגה על פני תקופה של 6 שנים - אלא, שכידוע, החלטה זו מעולם לא יצא אל הפועל. לאחר מכן, בשנת 1999, לפני יותר מעשור, הוחלט, פעם נוספת, ליישם את ההחלטה באופן הדרגתי, הפעם על פני תקופה של 10 שנים, אך גם החלטה זו יושמה רק באופן מצומצם ביותר.
אני מברך על החלטת הממשלה וכולי תקווה, שהפעם, בניגוד להחלטות העבר, היא גם תיושם. אך לצד הברכות והאיחולים נראה לי שיש בהחלטה גם מן ההחמצה ולא ברור לי מדוע לא מחילים את החוק על ילדים כבר מגיל 3 חודשים.
כנראה שנשתכחה העובדה שילדים בישראל לא נולדים בגיל 3 שנים והחלת החוק רק מגיל זה אמנם משפרת את המצב הקיים, אך לא נותנת פתרון ממשי לאימהות ואבות אשר מעוניינים לנהל קריירה רציפה ואינם מסוגלים לממן את עלות המעון לילדיהם.
ההיסטוריה מלמדת שהכל מתחיל ונגמר בתקציב. כך ההחלטה לחינוך חינם מגיל 3 לא יושמה, במשך השנים הרבות שחלפו, לאור שיקולים תקציביים גרידא. כך גם הדיון הסוער שהתנהל בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, מלמד כי שמונת השרים שהתנגדו להחלטה נסמכים גם הם על שיקולי התקציב.
אני מבקש להפנות את ממשלת וכנסת ישראל לכך שחוק חינוך חינם הוא חוק שנחקק עוד בימי הכנסת הראשונה, בשנת 1949, מקום בו מצבה הכלכלי של המדינה, שהייתה בתהליכי התאוששות ממלחמת העצמאות, היה גרוע ביותר, ואם הכנסת הראשונה הייתה יכולה אז גם אתם יכולים.
שלכם
אבי חימי
Himi_law@netvision.net.il
הקמת אתרים קידום אתרים