29/08/2014
אודותינו מהדורת השבוע מהדורות קודמות חיפוש בארכיון דפי אינדקס תושבים מגיבים צור קשר
תוצאות חיפוש
נמצאו 169 תוצאות התואמות את החיפוש
חירות. יש דבר כזה?
מאת: זוהר גולדפרב
קצת אחרי חג הפסח וממש בפתח יום השואה, נקודת השקה עליה אפשר לעמוד לשנייה אחת ולחשוב.

היום האחרון של חג הפסח מציין את קריעת ים סוף על פי חז"ל. זהו היום בו יצאו בני ישראל מעבדות לחירות. לכן ביום זה (כ"א בניסן) קוראים בתורה את שירת הים.

החירות, מול העבדות, פוגשת עמים ואנשים שונים מזוויות רחבות ומצומצמות. הפילוסוף ג'ון לוק קרא לזכות לחירות כזכותו הטבעית של כל אדם. עם ישראל שיצא את מצרים חי עד לאותה העת במודעות הישרדותית וכלל לא יוכל היה לתת דעתו למצב הנקרא חופש, ולהבין כי למעשה מדובר על אחריות כבדה. החופש להיות אני, ללא מסכות, ללא פחד מתגובת הסביבה הוא חופש בו גם האחר מכבד חירות זו. כדי להגיע למצב זה יש לטרוח על מערכת חינוך שערכיה בנויים על קדושת החיים ועל קבלת השונה. פועל יוצא נוסף ממנה הוא עמידה על הזהות בזכויות של כל אדם באשר הוא לחירות, האחריות לכבד אמיתות מגוונות ולשמור על דינאמיות ללא קיבעונות חשיבה.

המשימה של משה כמנהיג העם הייתה גדולה מאד: לאזן בין תודעה של עבדים לבין המושג הרוחני; חירות. עד כמה הוא הצליח בכך? אם נמשיך קצת קדימה במנהרת זמן עתידית אל תקופתנו, נוכל לשאול האם החירות שיש בה משום כיבוד האחר מהדהדת בחברה הישראלית: חילוני ודתי, מזרחי ואשכנזי, ולתת דעתנו באשר לאמונות טפלות, לאמונות על תרבויות הקיימות בתוכנו, להבדלים כלכליים המבצעים הבחנה סטיגמטית אוטומטית בחברה ועוד.

אם נמשיך הלאה ונטפס בסולם ההיררכי, נוכל לשאול אם נציגי העם אכן מייצגים את כל הפרטים ודואגים להם, עד כמה החירות אכן תופסת מקום בחייהם של שכבות העם השונות, ואם נהיה כנים עד הסוף (ולא נצבע את כל נציגי הפוליטיקה בשחור), נשאל עד כמה אכן יש חירות לכל אדם על המרפסת השלטונית ללכת עד הסוף עם צו לבו וחזונו.

נניח ונצא מתוך נקודת הנחה שכל אחד מהם וכל אחד מאתנו שומר על חירות פנימית בנו לבין עצמו, במקרה זה נמצא עצמנו מתעלמים משקרים ומניפולציות שכל אחד מבצע בתוך תוכו כדי לתרץ פעולות שונות. הרבה חומר למחשבה מוגש כאן, אבל ספק אם הוא יכול לתפוס אחיזה משמעותית בחיים השגרתיים ולצאת מתוך האמירות הפילוסופיות לכדי שינוי (תכלס) בחיים. רגע לפני שנסיים, יהיה זה מעניין להביט על המושג חירות דרך משקפיים היסטוריות.

1939 – 1945

במהלך מלחמת העולם השנייה הוכחדו קהילות יהודיות רבות על ידי גרמניה הנאצית. בתחילה צופפו היהודים בגטאות. הצפיפות הנוראה, הרעב והקור, העדר תנאי ההיגיינה ועוד גרמו למותם של יהודים רבים. בשלב מסוים הוחלט בוועדת ואנזה על הפתרון הסופי למה שהוגדרה כבעיה היהודית; השמדתם של היהודים, תחילה במחנה חלמנו ומאוחר יותר בטרבלינקה, סוביבור, בלז'ץ, אושוויץ' – בירקנאו ומיידנק. גם לקראת סיום המלחמה המשיכה גרמניה הנאצית במדיניות הפתרון הסופי על ידי צעדות המוות.

בתוך הכאוס המטורף הזה, חסר ההיגיון וחסר צלם אנוש, היו אלה שניסו למצוא איזו חירות שתשרת אותם, בעודם בחיים, לשמירה על צביון אנושי חופשי. ויקטור פראנקל (1905 – 1997) רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי, תיעד בספרו "האדם מחפש משמעות" (הוצאת דביר) את חוויותיו כאסיר במחנה הריכוז הנאצי. הוא הציג את דרכו למציאת משמעות החיים כציר המשמש להתמודדות נוכח מציאות החיים הקשה. על ידי יישום עקרונותיו הוא שמר על שפיותו בתנאים הבלתי נסבלים בהם הוא חי. למרות חוויותיו הוא התנגד (ובכך אנו חוזרים לנושא החירות האישית של כל אדם) לרעיון האשמה הקולקטיבית על כל הגרמנים וטען כי האשמה יכולה להיות אך ורק אישית. באותה המידה הוא גם לא התייחס בחומרה יתרה לרוב שהחריש נוכח השואה ואמר כי מעשי גבורה הם עניין של בחירה והצטרפות למחתרת לסיוע ליהודים היא מבחינת גבורה.

אפשר לראות את השואה כסמל לגזל החירות באופן בוטה ויוצא דופן, אותה חירות שניתנה לבני ישראל ברגע שחצו את ים סוף. על פני ההיסטוריה האנושית יש אינסוף דוגמאות לנטילת הזכות לחירות מקבוצות אתניות שונות. דוגמה נוספת המוגשת באופן חוויתי במיוחד היא הסרט: "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) המוצג כעת בבתי הקולנוע. המערבון, בבימויו של קוונטין טרנטינו, מציג את היחס האלים של מדינות דרום ארצות הברית כלפי השחורים, יחס שהיה נהוג בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית. בצורה גראפית חזקה ואינטנסיבית מוצגת העלילה בה צייד ראשים לבן ממוצא גרמני, שימו לב!, דר' קינג שולץ, רודף אחר האחים בריטל, רוצחים ושודדים לבנים שהוא אינו מכיר. ג'אנגו, העבד השחור, מובל בשיירה רגלית ומשוחרר על ידי דר' קינג היות ומסתבר כי הוא יודע כיצד האחים נראים. ג'אנגו מתלווה לדר' קינג הגרמני שאינו מאמין בעבדות אלא בחירות האדם. הדר' מבטיח להשיג את מסמכי השחרור לג'אנגו תמורת זיהוי האחים. בדרכם לאחים מתברר כי אשתו של ג'אנגו, ברומהילדה (שחורה דוברת גרמנית שגדלה על ידי גבירה גרמנית), מוחזקת כעבד באזור מיסיסיפי. השניים עושים דרכם לשחררה (הסרט מומלץ מאד אך לא לבעלי לב חלש). עבדות, דרך אגב, הייתה ידועה עוד מתקופת רומא הקדומה. אריסטו, עד כמה שאולי זה מפתיע ואולי לא טען כי יש ברברים הראויים לעבדות מתוקף היותם מה שהם.

מול עבדות הבאה לידי ביטוי על ידי אדם אחד או עם אחד הלוקחים את חירותם האישית של אדם או עם אחר, עומדות דמויות צבעוניות מתוך ספרו של א.ב יהושע – גירושים מאוחרים (הוצאת הספריה החדשה, 2010) וממחישות עבדות שונה. א.ב יהושע מפליא להציג גטו שונה מהמוכר הקיים בכל המעמדות והמגזרים ללא יוצא מהכלל על ידי שימוש ברעיון שאולי חוצפני או בוטה משהו, אבל אין ספק שממחיש את עניין החירות הפנימית.

יהודה קמינקא אשכנזי יוצא אירופה, בן שבעים, מגיע ארצה מארה"ב כדי להתגרש מאשתו. בראשון של פסח הדרמה מגיעה לשיאה. שיחה בינו לבין בנקאי מזרחי, בן שישים פחות או יותר, נשוי לאישה אך מאוהב בחשאי בבנו של קמינקא, בנקאי צעיר בין שלושים מהסניף בו הוא עובד, מעלה מחשבות באשר לקשר בין חירות פנימית לחיצונית.

אותו בנקאי מבוגר אינו יכול להעלות על דל מחשבתו כי יצהיר על נטיותיו וכמיהות לבו בחברה בה הוא חי, בחמולה המזרחית בה כל בני המשפחה חיים אלה בתוך חייהם של אלה. "המשפחה תהרוג אותי". הוא אומר למר קמינקא, "... אנחנו מהמסורת של המזרח בשביל המשפחה ובשביל הכבוד שלה". אותו בנקאי מנסה ללחום על חירותו כשלמעשה הקרב כבר אבוד מראש היות והוא לכוד ברשת העבדות התרבותית, העבדות לנורמות החברתיות המסורתיות. בהמשך הוא מוסיף ואומר למר קמינקא (וייתכן בהחלט שבחוסר רגישות משווע): "לנו יש עוד זקנים וזקנות... אצלכם (אצל מר קמינקא) אתם עזבתם אותם באירופה, והם אינם, הם לא מעיקים עליכם וקל לכם להתפייס איתם...שלנו הם איתנו, כל הזמן בתוך הבית".

אין בכתבה זו תשובות או פתרונות לשום מצב של חירות או עבדות, חיצונית או פנימית, אלא קובץ של מחשבות חטופות על מצבים אלו בראי ההיסטוריה ובראי הווה מול עצמנו... ועוד לא שוחחנו על קבוצות אתניות החיים בתוכנו: שתי קושיות אחרונות נותרו לשאלה עד חג פסח הבא: חירות של מי? ועל חשבון מי?.

צילום אילוסטרציה

תאריך: 04/04/2013
גיליון: 880
עמוד: 26
חדשות ראש העין
תשחץ
לוח אינדקס
חדשות השומרון
סודוקו
נדל''ן
הכתבה המרכזית
אסטרולוגיה
במחשבה שנייה
לא קונבנציונאלי
מדור משפטי
חגים ומועדי ישראל
חינוך ותרבות
מדור חקירות
חדשות בארץ
ספורט
מחשבים
טוקבקינדקס וסקרים
פלילי
רפואת שיניים
משולחן הדובר
סיבוב בעיר
צרכנות
שונות

  הדפסהדפס

 
אינדקס אובייקטיבי רח' שבזי 26 ראש העין, 48622   טל:03-9022299, 0544-318001 פקס: 03-9022298
אודותינו | מהדורת השבוע | מהדורות קודמות | חיפוש בארכיון | תושבים מגיבים | תקנון | מפת האתר
Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים עיצוב אתר - קצנשטיין גילי , נטלי חדד ארמי כל הזכויות שמורות © www.index-r.co.il