תחילה אציג את עצמי: שמי רעות מזרחי (ללא קשר משפחתי…), מזה 8 חודשים אני מתגוררת בראש העין, נשואה ואימא לילדה מתוקה. לעולם הנדל"ן הגעתי במקרה - לאחר שסיימתי תואר במשפטים, עשיתי התמחות במשרד עו"ד ועברתי את מבחן לשכת עורכי הדין, התפקיד האחרון שלי כעו"ד היה מיישבת תביעות בחברת ביטוח מובילה.
אולם, כל אותו זמן, הרגשתי שאני מחפשת משהו אחר ושאני רוצה שהעשייה שלי תגרום לאנשים לחוויה נעימה, טובה וחיובית. בהתאם לכך עשיתי קורס יועצי נדל"ן של אנגלו-סכסון ואת מבחן רשם המתווכים והתחלתי לקחת חלק בחלומם של תושבי ראש העין והסביבה.

 

ועכשיו לסיפור: הלקוח הראשון שלי אמר לי שהוא מחפש דירה להשקעה. לאחר בירור ואיתור צרכים (אזור מבוקש, מספר חדרים, עלויות, וכד') הראיתי לו דירה שהתאימה לצרכיו. הלקוח אהב את הדירה אולם, הוא ביקש שנמשיך לראות דירות נוספות מאחר וזו הדירה הראשונה שראה איתי. כמובן שנעניתי לבקשתו וראינו יחד דירות שונות ומגוונות אולם כל אותו הזמן המשיך הקונה להזכיר לי מדי פגישה את הדירה הראשונה שהראיתי לו. לאחר שהחליט שהוא רוצה להיפגש עם המוכרת למו"מ בעלת הדירה החליטה שהיא מקפיאה את מכירת הדירה ולא הייתה לנו ברירה אלא להמשיך לבדוק ולראות אופציות נוספות. לאחר זמן מה, הקונה ראה דירה שנייה שאהב והתחיל משא ומתן אולם, גם המוכרים של הדירה השנייה החליטו להקפיא את המכירה. כברירת מחדל, פתח הקונה במשא ומתן לגבי דירה שלישית ואף נחתם זיכרון דברים. לאחר מספר ימים קיבלתי טלפון מבעלת הדירה הראשונה כי הדירה חזרה למכירה. כל אותו הזמן ידעתי שהקונה העדיף את הדירה הראשונה והוא לא היה לגמרי שלם עם החלטתו לקנות את הדירה השלישית. לאחר התלבטויות קיבלתי החלטה לפנות אל המוכרים של הדירה השלישית שאיתם נסגר זיכרון דברים ושיתפתי אותם בסוגיה, הם הסכימו באדיבותם הרבה לבטל את זיכרון הדברים ולבטל את הקנס ואמרו שהם לא רוצים שמישהו יקנה את דירתם בכוח בגלל פיסת נייר .

מה שהתרחש לבסוף, שהקונה רכש את הדירה הראשונה כשהוא מרוצה מהרכישה ואני שמחה בשבילו. מסקנה - לעיתים גם הדירה הראשונה שראיתם יכולה להתאים.
לכו עם תחושת הבטן - אין מה לעשות, הכל זה מלמעלה".

תאריך: 17/03/2011

גיליון: 778

עמוד: 41